• נורית אסנש

עוד על דכאון של חורף - מעשה בשלולית

מעשה בשלולית.

אני אוהבת קיץ, חום, שמש, להיות בחוץ, ללבוש קצר ושכבות דקות ומעטות, ים... שמש וחום כבר אמרתי?

החורף מקפיא אותי, וככה לקראת ינואר אני נכנסת ל"וויטר בלוז", דכאון של חורף. פעם זה היה ממש חזק, בשנים האחרונות פחות, אבל בכל זאת, חורף הוא לא העונה האהובה עליי כשנכנסים לינואר-פברואר זה מתחיל להיות מאתגר.

דכאון החורף שלי התחיל ברילוקיישן. עברנו באוגוסט מישראל החמה לסיאטל וירד שם גשם!!! והיה אפור! וככה זה התחיל.

אז הפוסט הבא מוקדש לכם, אוהבי השמש והחום.

(הפוסט נכתב בזמן שאני גרה בישראל ועדיין דכאון החורף רודף אחרי חזרה מסיאטל לכאן.)


אמונה: החורף מדכא אותי

#1 האם זו האמת? כן

#2 האם אני יכולה לדעת בוודאות שזו האמת? הממממממממממ כן


#3 איך אני מגיבה, מה קורה כשאני מאמינה למחשבה?

אני מתבאסת, מתכנסת בתוכי. חושבת "חילזון". אני שמה לב שהידיים שלי קרות, שהגוף שלי זז יותר לאט, מסורבל, אפילו קצת מאובן.

אני מרגישה כבדות גם בגוף וגם במצב הרוח. שכבות הבגדים מכבידות עליי, מאיטות לי את התנועה. אני מתלוננת על שאני מחממת את הבית ועדיין קר לי.

אני מבחינה ביום הקצר, שמחשיך יותר מוקדם. אני מתבאסת גם מזה. בימים האחרונים כואב לי הגרון אבל רק בערב.

מצב הרוח שלי שפוף. בא לי לצלול למיטה, לשים את שמיכת הפוך מעל הראש ולצאת משם רק במאי כשתזרח השמש. אני סופרת כמה חודשים נותרו לחורף (רק התחיל!) ומרגישה יאוש.

אני נזכרת בכל השנים מאז שנת 2000 כשעברנו לגור בחו"ל במקום קר, מאוד אפרורי ומאוד גשום עם חורף ארוך וקיץ קצר. בחמש השנים הראשונות הייתי ממש בדכאון בחורף (טוב, נו, גם הקיץ שם לא היה ממש להיט - לא לוהט, חחח - לא היה ממש חם ושמשי ומדי פעם גשום), עד שככה קצת התרגלתי. אני לא זוכרת שהייתי אי פעם בדכאון בחורף לפני זה.

בא לי לשתות חם, קפה קפה כמה פעמים ביום. תה, שוקו, מרק...... רק להתחמם.


#4 מי אהיה ללא המחשבה?

ללא המחשבה, אני אקום בבוקר באופטימיות, בחשק ומוכנות לעוד יום חדש.

אני לא בדכאון כל עוד יש אור יום. (הופה, עולה פה מחשבה נוספת לחקירה – אני לא בדכאון כל עוד יש אור יום /החושך מדכא.)

אני נזכרת שבקיץ מתישהו אני מתחילה להתגעגע לאוכל של חורף, חם, שמבושל בתנור שעה-שעתיים. או חמין, כל הלילה בתנור. (מי מכין/נה חמין בחורף?)

ללא המחשבה אני אוהבת דברים של חורף – להיות יותר בבית, להתכרבל על הספה עם שמיכה וספר, ללכת לישון קצת יותר מוקדם. אני אוהבת שלוליות מים ולראות את טיפות הגשם קופצות בשלולית. אני אוהבת מגפיים. אני אוהבת מעיל פוך. אני אוהבת מרק, וחמין בשבת. אני אוהבת להדליק את התנור במטבח ולאפות עוגה. אני אוהבת מטריה. זה משמח אותי לחשוב על כל הדברים החורפיים האלה. אני מתחילה להרגיש שימחה.

אני מודה ביני לבין עצמי שיש משהו כיפי בללכת בגשם ברחוב עם מטריה. האויר נקי ורענן – כיף לנשום! המדרכות נקיות (אין סרחון מצטבר של שלוליות פיפי של כלבים כמו בקיץ. איכס.) האנשים יותר שקטים ורגועים (?). השכונה יותר שקטה. כן... שקט ורגוע ונקי והאויר קריספי – בלי המחשבה אני יכולה לראות את זה. אני מתחילה להרגיש יותר חיה.


היפוכים למחשבה:

1. החורף לא מדכא אותי.

לא, בהחלט לא. מצאתי המון דברים שאני אוהבת בחורף שמשמחים אותי ועושים לי טוב על הנשמה.


2. המחשבות שלי על חורף מדכאות אותי

כן, בהחלט. אני מתרכזת במה שרע (כמו בקור) ושוכחת את מה שטוב. הנה כבר כפות הידיים שלי יותר חמות ויותר חמים ונעים לי בבית ובגוף. לא קר לי יותר.

חשבתי על הדברים שאני אוהבת ומשמחים אותי וחזרה אליי האופטימיות, הקלות והשימחה.


3. הקיץ מדכא אותי.

הממממ אני אוהבת קיץ. איך זה יכול להיות שקיץ מדכא אותי????

כן... מתישהו בקיץ כבר חם מדי, אי אפשר לנשום, האויר מזוהם, המדרכות מסריחות מפיפי של כלבים... אני מייחלת לגשם שיבוא וישטוף את הכל. מיציתי כבר מבגדי הקיץ ובא להחליף לבגדים אחרים, קצת להתכסות, להתכרבל, וגם להגן על העור מפני החשיפה לנזקי השמש.

הקיץ והחופש הגדול........ עם כמה שכיף עם הילדים, החופש הגדול מעייף, ארוך מדי, נמרח ומתיש לפעמים כשהילדים כל הזמן בבית. דרגות החופש שלי מצטמצמות בחופש הגדול וזה יכול להיות קשה.

גם בקיץ, כמו בחורף, מסתגרים בבית או במקומות סגורים עם מיזוג ופחות מסתובבים בחוץ. אז לא רק בחורף.


4. האם אתם מוצאים היפוך נוסף?


החקירה שפה היא הדגמה זריזה של תהליך שבו עושים מדיטציה על המחשבות, ממש יושבים ומרגישים ומתעמקים. זה כיף גדול. תהליך כזה לוקח כשעה-שעה וחצי. פה נתתי על קצה המזלג. צריך גם להרגיש את זה בגוף. הקריאה משאירה אותנו במח, בהיגיון (שהוא לא תמיד הגיוני, כפי שאתם יודעים).


ומעדכנת שכשבוע אחרי שעשיתי את החקירה הזו עם עצמי, הלכתי ברחוב, בחורף, היתה רוח והיה קר, וחלפה בי המחשבה "אני אוהבת חורף" וזה תפס אותי בהפתעה.

מאז, לא הרגשתי דכאון בחורף.


רוצה לעשות איתי את העבודה ולחקור את המחשבות שמטרידות אותך, שחופרות לך?



* נורית אסנש * מטפלת ומאפשרת בשיטת העבודה של ביירון קייטי *

* מפגשים פרטניים, סדנאות והרצאות, בכל מקום בעולם *

+972-54-644-9726